20/05/2019
אז מה חדש באמסטרדם? עדכונים והמלצות נכון לאביב 2019
קדחת ה"קאלי וויד" ששטפה את העיר בשנה האחרונה התחזקה. אבל כיום המבקרים יכולים להנות מירידה במחירים של הירק המיובא מצפון אמריקה
בנוסף, מגדלים הולנדיים שהבינו את הטרנד, עושים מאמצים לגדל את הגנטיקות האמריקאיות בצורה מקומית, מה שמאפשר לשווק אותם במחירים מעט יותר נוחים לצרכן
בחלק מהמקרים בהחלט שווה לטעום את הזנים האמריקאיים, שמתהדרים בחלקם בטעמים מיוחדים שאינם אופייניים לזנים ההולנדיים המוכרים. עם זאת, לא תמיד הפרחים המיובאים יהיו חזקים יותר בהשפעתם מפרחים הולנדיים איכותיים. זה קורה ממספר סיבות:
ישנם זנים שהושבחו בהולנד במשך שנים רבות. בעיקר ממשפחת ההייז המוכרת היטב לכל תייר בעיר. אחוזי הTHC בזנים אלו גבוהים מאוד בדרך כלל
פרחים שמוברחים בין מדינות ויבשות לא תמיד מוחזקים בתנאים נאותים. במהלך המסע ישנה סבירות גבוהה שיאבדו מאחוזי החומרים הפעילים שבהם. על כך הוסיפו את העובדה שמה שמגיע מארה"ב הוא לרוב לא הטופ שלף שנמכר בדיספנסריז, אלא סחורה בדירוגים נמוכים יותר, שאין שום פיקוח על אופן הגידול או האיחסון שלה
ישנם מגדלים שעושים שימוש בדשנים מיוחדים שגורמים לפרחים להתנפח ולהראות מאסיביים באופן חריג. אך מבט מבקרוב יגלה שכמות הטריכומות בהם מועטה והריח לא מרשים. להרחבת הקריאה בנושא חפשו PGRS
לפיכך חשוב לדעת איך לזהות פרחים איכותיים ששווים את הכסף שאתם משלמים עליהם. אל תתפתו בהכרח לשמות מפוצצים. כפי שכתבתי בעבר, גם כאן ממציאים שמות של זנים
בקופישופ גרין פלייס, לדוגמא, עליו המלצתי לא מעט לפני כשנה, האיכות ירדה פלאים. תחת שמות מפוצצים ימכרו לכם ירק הולנדי די בינוני תמורת 15-18 יורו. הוויד המיובא מתחיל ב25 יורו לגרם. הרחתי 4 או 5 צנצנות ולצערי לא התרשמתי במיוחד מאף אחד מהזנים שנראו בעיקר מנפוחים ונעדרו ריח
קופישופ אמסטרדם ואחותו הקטנה הטויידה קאמר, החליטו לגשת אל הטרנד החדש בגישה שונה. במקום לייבא מארה"ב ולמכור ביוקר, הם החליטו להשען על גאוות המגדלים המקומיים, ולפתח גנטיקות אמריקניות בהולנד. נסיונם להכנס אל השוק מעניין בהחלט כיוון שהם מציעים את הזנים החדשים במחירי היכרות מצחיקים של כ - 10 יורו לגרם. לטעמי, התוצאה הסופית אינה מספיק משכנעת עדיין. הפרחים בהחלט שווים את מחירם, אבל הטעמים רחוקים מאוד באיכותם מהתוצרת האמריקנית
קופישופ Voyagers, שהיה אחד האהובים עליי בעיר, העלה באפריל האחרון את המחירים בצורה משמעותית. אחת מנקודות החוזקה שלו, מלבד המיקום המצויין, הייתה המחירים שלא עלו על 15 יורו לגרם. ותמורת 15 יורו אלה יכולתם לקבל זנים מסקרנים וטעמים משובחים. כרגע המחירים נעים בין 16-18 יורו עבור הטופ שלף, וכ13-14 עבור וויד הולנדי בינוני
מקום שנמנעתי מלהגיע אליו בחודשים האחרונים לאחר כמה אכזבות הוא האיירסטה הולפ 1e hulp. באינסטגרם תמיד נדמה שיש להם את הדברים הכי מדהימים בעיר, אבל כשהגעתי יצא לי לשלם 15-16 יורו לירק סתמי. גם השירות היה מתנשא. אבל בהחלט מגיעה לחבר'ה האלה מילה טובה על הניסיון לשבור את המחירים של הוויד האמריקאי באמסטרדם. ממש לפני כשבוע הם השיקו תפריט חדש ומנקר עיניים, של מבחר זנים אמריקאיים שגדלו כאן בהולנד. המחירים מתחילים ב12-13 לגרם ומגיעים ל-15-16. מודה שעשו לי חשק לנסות
המלצות על זנים ספציפיים:
סאטיבה-
ההייזים בהולנד בדרך כלל משובחים. יש להם לרוב טעם קצת לימוני והם ישאירו אתכם עירניים ואנרגטיים. במחירים נוחים יחסית של 12-14 יורו תוכלו למצוא מבחר הייזים כמו: למון, סטרוברי, בלוברי, אמנזיה, פרפל (נחשב חלש לרוב), סופר סילבר וכיוב
דיזלים גם הפכו פופולאריים באמסטרדם בעשור האחרון. אחד הזנים החביבים עליי הוא הסאוור דיזל. הוא יכול להיות מאוד שונה מקופישופ לקופישופ. לפעמים יש לו טעמים יותר תפוזיים, ובפעמים אחרות הטעם הדיזלי יהיה דומיננטי. בכל מקרה הוא טוב לשעות היום ולא יעייף אתכם
היברידיים:
בתכל'ס, רוב הזנים שקיימים כיום בעולם הם היברידיים ויש בהם תכונות מסוימות של צמחי סאטיבה ואחרות של אינדיקה. זנים יחסית מאוזנים שאני נהנית מהם, ומשאירים אותי עירנית אבל גם רגועה הם:
24k
גם אחרי שנה וחצי באמסטרדם לא נמאס לי מהזן הטעים הזה. הוא זמין בדרך כלל בוויאג'רס ובניו טיימס באיכות טובה. הטעמים תפוזיים ואני בדרך כלל שומרת אותו לג'וינטים כדי להנות מהטעם במקסימום
Blue Cheese
מודה, בדרך כלל אני לא קונה את הזן הזה, כי הפרחים שלו יכולים להיות ממש מכוערים ואני טיפה שטחית בקטע הזה. אבל בכל פעם שאני פותחת את הצנצנת אני נהנית מחדש מהריח של פירות היער שמתפשט בחלל. השילוב בין בלוברי לזן הצ'יז יכול להגיע בוריאציות שונות. בהרבה מהמקרים הטעם יהיה יותר ספייסי, ואפילו מפולפל, ואז הייתי ממליצה לוותר. אבל אם נפלתם על מקום שיש בו את הזן הזה והוא מריח כמו גבינה או כמו פירות יער, ממש שווה לנסות! הוא ישאיר אתכם רגועים ועם חיוך מטופש על הפנים. בקופישופ De Kroon יש לנו לאחרונה נגלה עם טעם פירותי מעולה.
Gelato #33 / #41 / Skittlez -
זנים אמריקאיים שהפכו פופולאריים במיוחד במערב אירופה ואמסטרדם בפרט. ההשפעה מרגיעה אך גם משמחת, והטעמים, בהנחה שמצאתם סחורה ראויה, יהיו מתוקים ומרגשים.
אפשר למצוא פרחים מגידול מקומי במחירים של 15-18 יורו לגרם בקופישופים כמו: דה פלאג the Plug, 1e hulp, voyagers
פרחים מיובאים של הזנים האלו תוכלו למצוא במחירים של 25-35 יורו בקופישופ דה קרון, בגירה, גרין פלייס
אינדיקה-
משפחת הקוש היא המשפחה החביבה עליי בתחום האינדיקות. אפשר למצוא באמסטרדם מבחר קושים משובחים לאלו מכם שאוהבים להרגע ולהרגיש את הסטלה גם בגוף.
Rollex OG
אחד הזנים האהובים עליי במיוחד. טעמים קושיים מורכבים ומהנים
OG Kush
זן ותיק מהמשפחה, שאפשר למצוא במגוון איכויות בעיר. אם הוא מסריח כמו קוש, לכו על זה
Gorilla Glue #4
זן שהפך מאוד פופולארי בשנים האחרונות. אם נפלתם על הדבר האמיתי, תבינו גם למה. פרחים עמוסי טריכומות שמסריחים למרחק. בקופישופ דה קרון יש לאחרונה נגלה מעולה שלו, שגרמה גם לכמה אמריקאים מביני עניין להודות בפניי שמדובר בדבר האמיתי
4G
ממש בשבועות האחרונים התחילו הפרחים הסגלגלים לצוץ בכל מיני קופישופים באמסטרדם. מי שייקרא קצת על הזן בליפי Leafy יגלה שמדובר בקרוס מאוד מעניין בין כמה זנים אמריקניים פופולאריים כמו קוקיז וג'לאטו. הטעמים המופלאים של הזן הזה מורגשים לצערי בעיקר בעת אידוי. בעישון רגיל הפרח די חסר ייחוד. אבל חימום שלו בופורייזר איכותי יגלה בפניכם עולם שלם של טעמים מטורפים
