02/09/2025
זה הסיפור של אבא שלי, בן השש, שאחותו הצליחה להבריח למחבוא שלהם צנצנת ריבה, אבל היתה הפצצה והצנצנת נשברה.
אבא שלי עדיין בוכה בכל פעם שהוא מספר איך הם ליקקו את הריבה מבין הזכוכיות, מלקקים, ויורקים זכוכיות שחותכות את הפה.
ילד קטן שכל חטאו הוא שנולד יהודי.
ילד, שהרעב דחף אותו לאסוף שאריות מפחי זבל כדי לא לגווע ברעב.
ואני חושבת על הילדים שמעבר לגבול, שכל חטאם שנולדו פלסטינים בעזה, אולי גם הם מלקקים ריבה מצנצנת שבורה, או מלקטים שאריות מפחי האשפה של החולירות שסוחרים בקצת סיוע שמצליח להכנס.
מזון לא יכול לשמש ככלי במלחמה. ככלי לדיכוי אוכלוסיה.
לא יכול להיות שאנשים ירעבו למוות ואנחנו נשתוק, בטיעון מגעיל של "אין שם בלתי מעורבים" .
אני עוסקת באוכל כל חיי הבוגרים.
אין דבר שאני אוהבת לראות יותר מאנשים שנהנים מאוכל, שטופחים על בטנם המלאה בהנאה ובשובע.
ואני לא יכולה לשתוק.
הבטן מתהפכת ממראם של א.נשים וילדים חפים מפשע, הגוועים ומתים
בהמוניהם.
החטופים שלנו ביניהם, מורעבים, מיוסרים.
זה חייב להסתיים.
אוכל אינו כלי מלחמה!
אוכל אינו כלי מלחמה!
אוכל אינו כלי מלחמה!
